כריס אוונס של קפטן אמריקה, טרולס את טראמפ על טיפוסי הקלדה בטוויטר ושום דבר לא הרגיש אי פעם יותר פטריוטי

תשכח מתנוס. קפטן אמריקה נטל איום גדול יותר: הציוץ של דונלד טראמפ. כריס אוונס פוצץ את הנשיא 'המורוני', והבין מדוע הוא לא יכול לאיית מילה כמו 'עצה'.

דונלד טראמפ, 72, צייץ ב- 20 באוגוסט, "הביזוי והביטול של בוב מולר וכל קבוצתו של בריונים דמוקרטים כועסים בילו מעל 30 שעות עם מועצת הבית הלבן, רק באישור שלי, למטרות שקיפות." צריך לדעת את שאר הציוץ - פשוט מלא את החסר. "ציד מכשפות." "אין שום קנוניה." וכו 'עם זאת, מה שכריס אוונס בן ה -37 ושאר העולם תפס לא היה זעם של טראמפ, אלא המילה המוטעת באיות שגוי.

"זה 'ייעוץ', ביף. המלה היא 'עצה', אמר כריס, ומשך אליו התייחסות לעתיד II. לאחר מכן הוא הציע תיאוריה שיכולה להסביר כל טעות דפוס שמופיעה בעדכון הטוויטר הנשיאותי. "ניסיתי להבין כיצד בעולם גבר, אפילו מורוני כמוך, יכול לאיית מילה שהוא בטח קורא חמישים פעמים ביום. אבל אז עלה על דעתי, אתה בטח שומע את המילה."

"אתה לא קורא חרא. וכולנו יודעים את זה, "הוסיף כריס. תראו, הקלדת הקלדות קורה לכולם, אבל לא כולם נשיא ארצות הברית. תיאוריית "טראמפ לא יכול לקרוא" חרטה על דגלה ב- Front Frontal יחד עם סמנתה בי, הרעיון של אנאלפביתו של דונלד הועלה שוב בסרט Fire and Fury של מייקל וולף. לדברי סגן הרמטכ"ל לשעבר קייטי וולש, הבנת הנקרא היא לא הסוויטה החזקה של טראמפ.

"כאן, אפשר לטעון, הנושא המרכזי של נשיאות טראמפ, והודיע ​​על כל היבט של מדיניות ומנהיגות טראמפ: הוא לא עיבד מידע בשום מובן קונבנציונאלי. הוא לא קרא. הוא אפילו לא ממש רפרף. היו שהאמינו שלכל הצרכים המעשיים הוא לא יותר מאשר קרוא וכתוב למחצה, "אמר וולש, במסגרת קטע מהספר שעובד למגזין ניו יורק. "הוא סמך על המומחיות שלו - לא משנה כמה קלוש או לא רלוונטי - יותר מכל אחד אחר."

זה 'ייעוץ', ביף. המילה היא 'ייעוץ'.

ניסיתי להבין כיצד בעולם גבר, אפילו מורוני כמוך, יכול לאיית שגיאה במילה שהוא בטח קורא חמישים פעמים ביום. אבל אז עלה על דעתי, אתה בטח שומע את המילה.

אתה לא קורא חרא.

וכולנו יודעים זאת.

- כריס אוונס (@ChrisEvans) 20 באוגוסט 2018

"הוא היה הרבה פעמים בטוח בעצמו, אבל הוא היה משותק לעתים קרובות באותה מידה, פחות חוסן מדמות של נפיחות וחוסר ביטחון מסוכנים, שתגובתה האינסטינקטיבית הייתה להשתלח ולהתנהג כאילו הבטן שלו, מבולבלת ככל שיהיה, הייתה למעשה בכמה ברור וברור דרך כוחנית לומר לו מה לעשות. זה היה, אמר וולש, "כמו לנסות להבין מה ילד רוצה." "מה, הנשיא האמריקני" משתלח "ו"התנהג כמו ילד?" זה לא נשמע כמוהו בכלל!