סבנטוי הוא החג העתיק והאהוב ביותר ברפובליקה של טטרסטן. היא מוקדשת לעבודה עלי אדמות, מסמנת את סיום עבודת השדה האביבית וחושפת יפה את כל הטקסים והמנהגים של אנשי טטר.
שמו של חג זה הגיע משתי מילים טורקיות - סבן (מחרשה) ותוג '(חג). מקורו של סבנטוי נקשר במקור בפריחת הטבע ובתחילת עבודת השדה האביבית. וכל הטקסים ששרדו עד היום הם בשבחי השמש ואל השמים. מכאן הגיעו התחרויות המסורתיות בקפיצות, ריצות, היאבקות ומירוצי סוסים.
בהדרגה, בהשפעת הזמן, עם אימוץ האיסלאם והכנסת הלוח הגרגוריאני בשנת 1918, החג השתנה מעט, וסימונו נדחה ליום סופת הימים הקיצי. למרות זאת, במשך מאות שנים שמר סבנטוי את הדוגמאות הטובות ביותר למורשת התרבותית של הטטרים - משחקים, שירים, ריקודים ותחרויות מקוריות בעוצמה ובכישוף.
היום חג זה קיבל מעמד של מדינה, והוא מתקיים בשלושה שלבים. בסוף השבוע הראשון לאחר עבודות השדה האביביות, נחגגת סבנטוי בכפרי וכפרי הרפובליקה, כעבור שבוע החג מגיע לערים גדולות ולבסוף, שבוע לאחר מכן הוא נחגג בבירת טטרסטן - העיר קזאן.
הממשל מקצה בהכרח כסף לחג זה ובכל דרך תורם לארגונו, מכיוון שהוא מייצג את הערך התרבותי העצום של טטרסטן. בכל המרכזים המינהליים בסבנטוי נבנות פלטפורמות להופעות של אמנים, קונצרטים, מאגדנים יתארגנו לתחרויות ותחרויות ונערכים פסטיבלים.
מרשימים במיוחד הם משחקי ספורט ותחרויות, המסורתיים שבהם הם הרמת אבנים, היאבקות על הידיים, משיכה (ארקאן טרטיש), כמו גם תחרות קומית בריצה עם נדנדה. בנוסף, לרוב נלחם עם שקיות קש, שבירת סירים וטיפוס על עמוד. ואם תנאי הארגון מאפשרים, תחרויות רכיבה על סוסים, מזחלות זוגיות, רכיבה מהירה מתחת לאוכף וקיז-קיו הם תחרות, במהלכה הרוכב צריך להדביק את הרוכב ולנשק אותה על הדהירה. בזכות חגיגה זו, סבנטוי תורם לשימור המסורות העתיקות, ומעביר אותן מדור לדור.
