יום העצמאות לפרואנים הוא החג הלאומי החשוב ביותר שנחגג במשך יומיים - 28-29 ביולי. לתושבי פרו יש סיבות לשמחה. עד 1821 הייתה מדינה זו מושבה של ספרד.
28 ביולי הוכרז כחוק העצמאות של הרפובליקה בהוראה, על פי צו הגנרל חוזה דה סנט מרטין, ולמחרת היה יום הצבא והמשטרה הלאומית במדינה זו דרום אמריקאית. למעשה, פרו הפכה להיות עצמאית כמעט בשנת 1824, כאשר השחרור המפורסם של דרום אמריקה משליטת המטרופולינות האירופיות, סימון דה בוליבר, הסיע לבסוף את הספרדים מארץ פרו. נכון, לגופו של עניין, הוא הפריד חלק מהשטח מהמדינה הפרואנית, וכינה את המדינה החדשה בוליביה.
28 ו -29 ביולי הם סופי שבוע של הפרואנים. חגיגת יום העצמאות מתחילה בבוקרו של היום הראשון, כשדגל המדינה מונף בחגיגיות תחת יריות התותחים. יתר על כן, נשיא המדינה, שכיום הוא אולנטה הומלה, פונה לחבריו בנאום בו הוא מברך את כולם על אירוע כה כה חשוב ומספר לתושבים שדברים טובים התרחשו בשנה שעברה. ברוסיה ניתן לראות ערעור דומה בחצות הלילה ב- 31 בדצמבר.
כל היום ב -28 נערכים מצעדים צבאיים ואזרחיים ברחבי הארץ. במצעדים, בנוסף ליחידות צבאיות, משתתפים ארגונים ציבוריים, תלמידי בתי ספר ותלמידים. אזרחי פרו יוצאים לרחובות ולא מרסנים את שמחתם, ומישהו פשוט נהנה בסוף השבוע. ב -28 וב -29 ביולי נפתחות תערוכות וירידים, שם תוכלו לא רק לקנות מזכרות וסחורות בהנחות נהדרות, אלא גם להביט במופעים של מימיות, מוזיקאים, רקדנים ואפילו לטעום מנות מארצות שונות בפסטיבלי אוכל.
חנוכת הנשיא בפרו מתקיימת גם ב- 28 ביולי, וזה לא במקרה. בשנת 2011 מונה אולנטה הומלה לנשיא, והחליף את אלן גרסיס פרז, סגן העם לשעבר. מכון ההצבעה הסודי ובחירות חופשיות הוא כיבוש של 15 השנים האחרונות. לפני כן זועזעה המדינה מהפיכות שכתוצאה ממנה עלו הנשיאים שהוכרזו על עצמם לשלטון. לפיכך, 28 ביולי הוא כיום סמל לא רק לשחרור מדיכוי זר, אלא גם לעצמאותו של האזרח הבודד.
