מורים בהודו תמיד נחשבו לאחד החברים המוערכים בחברה. מתייחסים אליהם בכבוד רב עכשיו, מכיוון שהם לא רק מעניקים לילדים ידע חדש, אלא גם מעצבים את השקפתם העתידית על החיים. כדי לחלוק כבוד לאנשי המקצוע הזה, בהודו נחגג יום המורה מדי שנה.
מדי שנה ב -5 בספטמבר מברכים תושבי הודו מורים על החג המקצועי שלהם. ביום זה מורים שומעים דברי הכרת תודה מתלמידיהם והוריהם על הידע והכישורים שהם חולקים במהלך העבודה, על עבודה קשה ואחריות רבה, שהם חלק בלתי נפרד מהמקצוע שלהם.
ביום המורה, תלמידי בית ספר ותלמידים הודים לובשים בגדים רשמיים וממהרים לברך את מוריהם בחג חשוב זה. הם נותנים להם פרחים ומתנות ביתיות, מארגנים הופעות ומופיעים במופעים מעניינים. בקרב מורים ותלמידים מתקיימות תחרויות ותחרויות שונות בנושאים שונים. מאורגנים טורנירי ספורט, ערבי ציבור ואירועים מהנים אחרים.
כדי לחזק את מערכת היחסים בין תלמידים ומורים, לרוב מתקיים יום שלטון עצמי ביום המורה. כמו ברוסיה, התלמידים בהודו מחליפים מקומות אצל מוריהם ומלמדים שיעורים פתוחים. כדי לרצות את המורה, רוב התלמידים נערכים בזהירות למשימה כה מכריעה.
ראוי לציין כי יום המורה בהודו חופף ליום הולדתו של אחד המורים ואנשי הציבור הטובים ביותר במדינה - סרוופאלי רדהאקרישנן. במשך שנים רבות לימד באוניברסיטאות המובילות בהודו, ומשנת 1962 עד 1967 הוא הוביל את המדינה כנשיא ועשה הרבה דברים מועילים להתפתחותה.
במהלך חייו יישם רדכרישננה רפורמות שעזרו לתושבים רבים לקבל חינוך איכותי ומקיף. ובאותה עת, הוא מחה נגד הגישה האירוצנטרית למדע, והגן על זכותה של ארצו מולדתו להיסטוריה ופילוסופיה משלו. אין זה מפתיע כי תושבי הודו עדיין זוכרים אותו בכבוד. לכבודו ולכל מורי הארץ קם חג זה.
