בכל שנה, 4 ביולי, ביום העצמאות, במסעדה המפורסמת של נתן פינת שדרת הגלישה ושדרת סטילוול בניו יורק, מתקיימת תחרות בינלאומית לאכילת נקניקיות. הזוכים בתחרויות אזוריות מתחרים על הפרס העיקרי בתחרות, חגורה או חגורה ורודה שאליה מחוברים פרס מזומן ומתנות.
על פי האגדה, הניסיון הראשון לגלות מי יאכל יותר נקניקיות התרחש ב- 4 ביולי 1916. נכון, בהמשך התברר שהסיפור הזה הומצא בראשית שנות השבעים למטרות פרסום. עם זאת, החל משנת 1972, החטיף המפורסם הוותיק ביותר של נתן החל להתחרות באוהבי לחמניות נקניקיות. התחרות הראשונה נמשכה שלוש דקות וחצי, במהלכה הצליח הזוכה, סטודנט במכללת ברוקלין, לאכול ארבע עשרה נקניקיות. ארבעים לחמניות עם נקניקיות הפכו לגמולו. בהמשך הוענק חגורה בצבע חרדל, פרס מזומן ומתנות לזוכה בתחרות. החל משנת 2011, חגורה ורודה משוחקת בתחרויות נשים בודדות.
על פי כללי התחרות, זוכים בתחרויות במוקדמות אזוריות, שכבר בנות שמונה עשרה, יכולים לקחת בה חלק. מאז 1997 החלו להתקיים תחרויות במוקדמות בינלאומיות. מועמדים עתידיים לחרדל או חגורה ורודה מתכוננים ברצינות למדי לקרב הסופי, דבקים בדיאטות בדרגות חומרה שונות. הזוכה המרובה בתחרות זו, טאקרו קובאיאשי, אוכל ירקות ומים לפני התחרות.
ב -4 ביולי, אוהבי הנקניקיות שהודו להשתתף בתחרות הראשית מוצבים לאורך שולחן בגובה תשעה מטרים העומד על הרציף. ליד כל אחד מהמתחרים נמצא צופה, שמונה את מספר הנקניקיות שאוכלו. הכללים מאפשרים לך לשתות נקניקיות עם מים ולהשתמש בתיבול. אלה האחרונים, עם זאת, מעניינים מעט אנשים. בשנת 2008, הזמן המוקצב לאוכל הופחת משנים עשר דקות לעשר. משתתף שהצליח לבלוע יותר לחמניות עם נקניקיות במהלך תקופה זו מוכר כמנצח. בשנים 2001 - 2006, בעל חגורת החרדל היה טאקרו קוביאשי היפני. בשנת 2007 הפרס עבר ממנו לג'וי צ'סטנת האמריקני, שזכה בתחרות בין השנים 2007–2012. הזוכה בתחרות הנשים לאכילת נקניקיות ב -2011 וב -2012 הייתה סוניה תומאס האמריקאית.
